מגלה עמוקות
אופן קכח
רצה משה ליכנס לארץ ישראל, לפי שאמרו רז"ל (סנהדרין כ' ע"ב) שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, להכרית זרעו של עמלק, למנות להם מלך, ולבנות להם בית המקדש. ואיתא במדרש רבה (דב"ר פ"ה י') שראוי היה בית המקדש לבנות בימי שאול, רק שהיו בדורו דילטורין לכן לא נבנה המקדש בימיו. לדעתי מזה הטעם דרשו רז"ל (במדרש רבה פרשת קרח (במ"ר פי"ט ב') ובירושלמי (ברכות) (ירושלמי פאה פ"א ה"א) כשראה דוד שהיו בדורו בעלי לשון הרע, בקש דוד שיסלק שכינה לשמים. ועל זה פי' הפסוק רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך (תהלים נז יב), ר"ל שהתפלל דוד על זה שלא יבנה שאול המקדש בימיו, אף שראוי הוא שעל הארץ יהיה כבודך, דהיינו בבנין המקדש מלא כבוד ה' בכל הארץ, אפילו הכי מתפלל אני שלא יבנה המקדש, רק רומה על השמים אלהים, שיסלק הקב"ה שכינתו בעליונים ולא יקבע לו בית עולמים למטה. על זה התפלל משה כשהראה לו הקב"ה דורו של שאול שהוא חטא במלחמת עמלק, וגרם בזה שאין השם שלם (תנחומא תצא סי' י"א). וגם גרם בזה שבדורו לא נבנה המקדש. לכן אמר ואתחנן על אוצר של וחנותי (שמות לג יט), אל ה' כדאיתא במדרש (דב"ר פ"ב א'), רצה להשלים שם מלא, שם שלם וכסא שלם ה' דייקא, בעת ההיא, שרמז על אותו עת שציוה הקב"ה להכרית את עמלק, ההוא כתיב שבאותו פרק היה גם כן ראוי לבנות המקדש, לאמר דייקא לדורות, משה אמר שם לדורות, כמ"ש משה (שמות יז יד) כתוב זאת זכרון בספר, אמירה זו היתה לדורות. לכן אמר אדני, פתח באדני, כי שם נשבע הקב"ה במלחמת עמלק בב' אותיות של י"ד מן אדנ"י שהם לבוש של י"ה, כמ"ש בכנפי יונה כי יד על כס יה (שמות יז טז), שאותיות י"ד מן אדנ"י הם אותיות לבוש של יה. ולכן התפלל אתה החלות להראות את עבדך, שמשה התחיל להלחם בעמלק תחלה, וגם רמז על שהראה לו הקב"ה את שאול שהיה משכמו למעלה גבוה מכל העם (שמואל א' ט ב), כי סוד שאול הוא משיעור קומה שלמעלה, בסוד שאול מרחובות הנהר (בראשית לו לז). לכן אמר עליו את גדלך, שהיתה קומתו של שאול מן קומה שלמעלה, כדאמרינן בסוטה (י' ע"א) חמשה נבראו מעין דוגמא שלמעלה, וכולם לקו בהם, שאול בצוארו. סוד זה נרמז במלת בעת ההיא, באותו עת שהראה הקב"ה למשה ההי"א קרי, רצה לומר ה' בני אדם שנבראו מעין דוגמא שלמעלה ובתוכן שאול, עליו קאמר את גדלך דייקא, שקומתו היתה מן קומה שלמעלה, וכן גדל"ך בגימטריא הב"ן, שהוא היה בסוד שם של ב"ן, בסוד ב"ן שנה שאול במלכו (שמואל א' יג א), שהיה משבט בנימין בסוד ב"ן ימין שקרא אותו אביו (בראשית לה יח), והוא היה המלך הראשון שהראה הקב"ה למשה (כדאיתא במ"ר בפרשת אמור (ויק"ר פכ"ו ז')), והראה לו גם כן שלקה בצוארו, שהוא בקומת גדולתו שידקור בחרב. על זה אמר את ידך החזקה, שהוא על העונש שידקור בחרב, ובמלת ידך דייקא, לפי שחטא בעמלק שנשבע הקדוש ברוך הוא כי יד על כס יה, לכן אמר משה אשר מי אל בשמים ובארץ, לפי שחטא בשם של הוי"ה, י"ה בשמים ו"ה בארץ, אשר יעשה כמעשיך על סוד גדולתו שחלק ליריאיו, כגבורתך על העונש הגדול שמלך ראשון שבישראל ידקר בחרב. לכן התפלל אעברה נא, שרוצה אני לתקן עתה מיד המצות, דהיינו לתקן אותיות נ"א לצרף שם של אדנ"י, וארא"ה אמר בו' ובה', לתקן אותיות ו"ה ולצרף אותם עם שם של י"ה, דהיינו להלחם עם עמלק, ובזה יבנה המקדש מיד, זה שאמר ההר הטוב הזה והלבנון, רצה לומר לבנות מיד המקדש. השיב הקדוש ברוך הוא על מלחמות עמלק רב לך, אין זה שלך, כי כבר בתחלת השליחות אמרתי לך שים באזני יהושע, אל תוסף דבר, כי זה הענין אינו נמסר לך בדיבור רק בכתיבה, כמו שאמרתי כתוב זאת זכרון בספר דייקא, ואל תוסף דבר, מאחר שאמרתי לך שים באזני יהושע. לזה אמר צו את יהושע, אין צו אלא מיד ולדורות (קידושין כ"ט ע"א), (כדאיתא במדרש רבה שגם יהושע לא יעשה זה שילחם עם עמלק, רק וחזקהו כנגד מלחמת עמלק שיצוה לדורות שלאחריו, ואמצהו על בנין המקדש, אבל למנות להם מלך שאלו שלא כהוגן (כדאיתא במדרש (סנהדרין כ' ע"ב)):
רצה משה ליכנס לארץ ישראל, לפי שאמרו רז"ל (סנהדרין כ' ע"ב) שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, להכרית זרעו של עמלק, למנות להם מלך, ולבנות להם בית המקדש. ואיתא במדרש רבה (דב"ר פ"ה י') שראוי היה בית המקדש לבנות בימי שאול, רק שהיו בדורו דילטורין לכן לא נבנה המקדש בימיו. לדעתי מזה הטעם דרשו רז"ל (במדרש רבה פרשת קרח (במ"ר פי"ט ב') ובירושלמי (ברכות) (ירושלמי פאה פ"א ה"א) כשראה דוד שהיו בדורו בעלי לשון הרע, בקש דוד שיסלק שכינה לשמים. ועל זה פי' הפסוק רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך (תהלים נז יב), ר"ל שהתפלל דוד על זה שלא יבנה שאול המקדש בימיו, אף שראוי הוא שעל הארץ יהיה כבודך, דהיינו בבנין המקדש מלא כבוד ה' בכל הארץ, אפילו הכי מתפלל אני שלא יבנה המקדש, רק רומה על השמים אלהים, שיסלק הקב"ה שכינתו בעליונים ולא יקבע לו בית עולמים למטה. על זה התפלל משה כשהראה לו הקב"ה דורו של שאול שהוא חטא במלחמת עמלק, וגרם בזה שאין השם שלם (תנחומא תצא סי' י"א). וגם גרם בזה שבדורו לא נבנה המקדש. לכן אמר ואתחנן על אוצר של וחנותי (שמות לג יט), אל ה' כדאיתא במדרש (דב"ר פ"ב א'), רצה להשלים שם מלא, שם שלם וכסא שלם ה' דייקא, בעת ההיא, שרמז על אותו עת שציוה הקב"ה להכרית את עמלק, ההוא כתיב שבאותו פרק היה גם כן ראוי לבנות המקדש, לאמר דייקא לדורות, משה אמר שם לדורות, כמ"ש משה (שמות יז יד) כתוב זאת זכרון בספר, אמירה זו היתה לדורות. לכן אמר אדני, פתח באדני, כי שם נשבע הקב"ה במלחמת עמלק בב' אותיות של י"ד מן אדנ"י שהם לבוש של י"ה, כמ"ש בכנפי יונה כי יד על כס יה (שמות יז טז), שאותיות י"ד מן אדנ"י הם אותיות לבוש של יה. ולכן התפלל אתה החלות להראות את עבדך, שמשה התחיל להלחם בעמלק תחלה, וגם רמז על שהראה לו הקב"ה את שאול שהיה משכמו למעלה גבוה מכל העם (שמואל א' ט ב), כי סוד שאול הוא משיעור קומה שלמעלה, בסוד שאול מרחובות הנהר (בראשית לו לז). לכן אמר עליו את גדלך, שהיתה קומתו של שאול מן קומה שלמעלה, כדאמרינן בסוטה (י' ע"א) חמשה נבראו מעין דוגמא שלמעלה, וכולם לקו בהם, שאול בצוארו. סוד זה נרמז במלת בעת ההיא, באותו עת שהראה הקב"ה למשה ההי"א קרי, רצה לומר ה' בני אדם שנבראו מעין דוגמא שלמעלה ובתוכן שאול, עליו קאמר את גדלך דייקא, שקומתו היתה מן קומה שלמעלה, וכן גדל"ך בגימטריא הב"ן, שהוא היה בסוד שם של ב"ן, בסוד ב"ן שנה שאול במלכו (שמואל א' יג א), שהיה משבט בנימין בסוד ב"ן ימין שקרא אותו אביו (בראשית לה יח), והוא היה המלך הראשון שהראה הקב"ה למשה (כדאיתא במ"ר בפרשת אמור (ויק"ר פכ"ו ז')), והראה לו גם כן שלקה בצוארו, שהוא בקומת גדולתו שידקור בחרב. על זה אמר את ידך החזקה, שהוא על העונש שידקור בחרב, ובמלת ידך דייקא, לפי שחטא בעמלק שנשבע הקדוש ברוך הוא כי יד על כס יה, לכן אמר משה אשר מי אל בשמים ובארץ, לפי שחטא בשם של הוי"ה, י"ה בשמים ו"ה בארץ, אשר יעשה כמעשיך על סוד גדולתו שחלק ליריאיו, כגבורתך על העונש הגדול שמלך ראשון שבישראל ידקר בחרב. לכן התפלל אעברה נא, שרוצה אני לתקן עתה מיד המצות, דהיינו לתקן אותיות נ"א לצרף שם של אדנ"י, וארא"ה אמר בו' ובה', לתקן אותיות ו"ה ולצרף אותם עם שם של י"ה, דהיינו להלחם עם עמלק, ובזה יבנה המקדש מיד, זה שאמר ההר הטוב הזה והלבנון, רצה לומר לבנות מיד המקדש. השיב הקדוש ברוך הוא על מלחמות עמלק רב לך, אין זה שלך, כי כבר בתחלת השליחות אמרתי לך שים באזני יהושע, אל תוסף דבר, כי זה הענין אינו נמסר לך בדיבור רק בכתיבה, כמו שאמרתי כתוב זאת זכרון בספר דייקא, ואל תוסף דבר, מאחר שאמרתי לך שים באזני יהושע. לזה אמר צו את יהושע, אין צו אלא מיד ולדורות (קידושין כ"ט ע"א), (כדאיתא במדרש רבה שגם יהושע לא יעשה זה שילחם עם עמלק, רק וחזקהו כנגד מלחמת עמלק שיצוה לדורות שלאחריו, ואמצהו על בנין המקדש, אבל למנות להם מלך שאלו שלא כהוגן (כדאיתא במדרש (סנהדרין כ' ע"ב)):
מגלה עמוקות
אופן רמא
איתא במדרש רבה פרשת אמור (ויק"ר פכ"ו ז') הראה הקב"ה, למשה כל דור ודור מנהיגיו ושופטיו ומלכיו, והראה לו שאול שנפל בחרב (שמואל א' לא ד), אמר משה להקב"ה מלך ראשון של ישראל ידקר בחרב, והשיב לו הקב"ה לי אתה שואל, אמור אל הכהנים (ויקרא כא א). בחיבורא שביעא שלי אמרתי עשרה אופנים על זה המדרש, עיין שם רזין עילאין. והנה אפשר על זה התפלל משה קודם מותו בעת ההיא, שהראה לו הקב"ה אוצר של וחנותי את אשר אחון (שמות לג יט), וכמבואר במלת ואתחנן (עיין תנחומא תשא סי' כ"ז), שאז הראה לו גם כן נשמתו של שאול שהיתה נשמתו מסטרא דבינה, בסוד שאול מרחובות וגו' (בראשית לו לז). וז"ש (שמואל א' ט ב) משכמו למעלה גבוה מכל העם, שהוא למעלה מן עולם הבנין. וז"ש שתורתו של שאול אין בו דופי (יומא כ"ב ע"ב), לפי שהוא בסוד עולם שכולו טוב (קידושין ל"ט ע"ב), ותמן אין שליטות הקליפות, כי עד צואר יגיע (ישעיה ח ח) ולא למעלה. וז"ש חמשה נבראו מעין דוגמא שלמעלה (סוטה י'.), שהוא סוד איפה של אדם הראשון קודם שחטא. ולכן קרי ההוא, שהוא עלמא אתכסיא בסוד בינה תמן נשמת שאול, מזה הטעם שאול באחת ועלתה לו, ודוד בשתים ולא עלתה לו (יומא כ"ב ע"ב), לפי ששאול הוא מה' עילאה, ואתמר תמן לא יגורך רע (תהלים ה' ה). לכן ההוא, קרי ביה ההיא, שמן ה' עילאה היתה נשמתו. ועל זה התפלל משה כמו שהתפלל שם מלך ראשון בישראל ידקר בחרב, לכן אמר אתה החלות, ההתחלה שהראת לי בספר של אדם הראשון, והראת לי את גדלך זה שאול שהיתה גדולה קומתו מדוגמת קומה של אדם הראשון, את ידך החזקה שפגעה בו ידך החזקה מדת הדין הקשה שהוא נופל בחרב, וזה יהיה חלול השם כנגד כל האומות. וז"ש אשר מי אל בשמים וגומר, שצריך לקדש השם להראות גבורותיו לפני האומות העולם, לכן אעברה נא בה"י יתירה, על נשמתו של שאול שרצה לתקן אותו שלא יחטא בהריגת 'נוב 'אחימלך (שמואל א כב טז), נוטרייקון של נ"א, הריגה זו גרמה אחר כך שנהרגו כל מלכות בית דוד. ולא נשאר שם רק יואש, שהוא מדה כנגד מדה כמו שבשביל דוד שהרג שאול נוב, לא נשאר רק אביתר (שמואל א' כב כ), כן גם כן לא נשאר אצל מלכות דוד רק אחד, ועל זה אמר אשר יעשה כמעשיך שהוא מדה כנגד מדה. וז"ש (תהלים סב יג) כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, וזה רואין אנו שלך ה' החסד, וכן בכאן אנו רואין חסד אל, מאחר שעושה אתה כמעשיך מדה כנגד מדה, שעבור חטא זה לא נשאר רק אחד. ואמר וכגבורתך, על ענין החטא של נוב שעומד עד שבא סנחריב אל ירושלים, כמ"ש עוד היום בנוב לעמוד (ישעיה י לב), והיה עומד ומקטרג מלכות בית דוד, ועל זה אמר וכגבורתך, שאז נראה גבורת ה', וסטרא דגבורה הוי מקטרג עליה דדוד, ועבור זה רצה משה ליכנס לארץ ישראל לתקן מדת מלכות בית דוד שנקראת ארץ. והשיב הקב"ה רב לך, כמו שהשיב הקב"ה למלאכים כשראו מיתתו של רבי עקיבא, שמחו בתורתו ונתעצבו במיתתו, ואמרו (תהלים קלט יז) לי מה יקרו רעיך אל (סנהדרין ל"ח ע"ב). וכן בכאן שמח בגדולתו שהראה לו כמ"ש את גדלך, ונתעצב במיתתו שאמר את ידך החזקה שנפל בחרב, וקרא על שאול גם כן מה יקרו רעיך אל, לכן אמר אשר מי א"ל דייקא, אשר יעשה כמעשיך שמלך ראשון של ישראל ידין אותו במדת הדין הקשה, כמ"ש וכגבורתיך שהשיב הקב"ה למשה שתוק כך עלה במחשבה לפני כנ"ל (מנחות כ"ט ע"ב), כן בכאן השיב רב לך לידע דבר זה, ואל תוסף עוד דייקא, כי בפרשת אמור אל הכהנים השיב הקב"ה גם כן באותו עניין, לכן אמר בכאן עוד בדבר הזה דייקא שהוא ספר של אדם הראשון, עלה ראש הפסגה והראה לו אור הגנוז מסוף העולם ועד סופו:
איתא במדרש רבה פרשת אמור (ויק"ר פכ"ו ז') הראה הקב"ה, למשה כל דור ודור מנהיגיו ושופטיו ומלכיו, והראה לו שאול שנפל בחרב (שמואל א' לא ד), אמר משה להקב"ה מלך ראשון של ישראל ידקר בחרב, והשיב לו הקב"ה לי אתה שואל, אמור אל הכהנים (ויקרא כא א). בחיבורא שביעא שלי אמרתי עשרה אופנים על זה המדרש, עיין שם רזין עילאין. והנה אפשר על זה התפלל משה קודם מותו בעת ההיא, שהראה לו הקב"ה אוצר של וחנותי את אשר אחון (שמות לג יט), וכמבואר במלת ואתחנן (עיין תנחומא תשא סי' כ"ז), שאז הראה לו גם כן נשמתו של שאול שהיתה נשמתו מסטרא דבינה, בסוד שאול מרחובות וגו' (בראשית לו לז). וז"ש (שמואל א' ט ב) משכמו למעלה גבוה מכל העם, שהוא למעלה מן עולם הבנין. וז"ש שתורתו של שאול אין בו דופי (יומא כ"ב ע"ב), לפי שהוא בסוד עולם שכולו טוב (קידושין ל"ט ע"ב), ותמן אין שליטות הקליפות, כי עד צואר יגיע (ישעיה ח ח) ולא למעלה. וז"ש חמשה נבראו מעין דוגמא שלמעלה (סוטה י'.), שהוא סוד איפה של אדם הראשון קודם שחטא. ולכן קרי ההוא, שהוא עלמא אתכסיא בסוד בינה תמן נשמת שאול, מזה הטעם שאול באחת ועלתה לו, ודוד בשתים ולא עלתה לו (יומא כ"ב ע"ב), לפי ששאול הוא מה' עילאה, ואתמר תמן לא יגורך רע (תהלים ה' ה). לכן ההוא, קרי ביה ההיא, שמן ה' עילאה היתה נשמתו. ועל זה התפלל משה כמו שהתפלל שם מלך ראשון בישראל ידקר בחרב, לכן אמר אתה החלות, ההתחלה שהראת לי בספר של אדם הראשון, והראת לי את גדלך זה שאול שהיתה גדולה קומתו מדוגמת קומה של אדם הראשון, את ידך החזקה שפגעה בו ידך החזקה מדת הדין הקשה שהוא נופל בחרב, וזה יהיה חלול השם כנגד כל האומות. וז"ש אשר מי אל בשמים וגומר, שצריך לקדש השם להראות גבורותיו לפני האומות העולם, לכן אעברה נא בה"י יתירה, על נשמתו של שאול שרצה לתקן אותו שלא יחטא בהריגת 'נוב 'אחימלך (שמואל א כב טז), נוטרייקון של נ"א, הריגה זו גרמה אחר כך שנהרגו כל מלכות בית דוד. ולא נשאר שם רק יואש, שהוא מדה כנגד מדה כמו שבשביל דוד שהרג שאול נוב, לא נשאר רק אביתר (שמואל א' כב כ), כן גם כן לא נשאר אצל מלכות דוד רק אחד, ועל זה אמר אשר יעשה כמעשיך שהוא מדה כנגד מדה. וז"ש (תהלים סב יג) כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, וזה רואין אנו שלך ה' החסד, וכן בכאן אנו רואין חסד אל, מאחר שעושה אתה כמעשיך מדה כנגד מדה, שעבור חטא זה לא נשאר רק אחד. ואמר וכגבורתך, על ענין החטא של נוב שעומד עד שבא סנחריב אל ירושלים, כמ"ש עוד היום בנוב לעמוד (ישעיה י לב), והיה עומד ומקטרג מלכות בית דוד, ועל זה אמר וכגבורתך, שאז נראה גבורת ה', וסטרא דגבורה הוי מקטרג עליה דדוד, ועבור זה רצה משה ליכנס לארץ ישראל לתקן מדת מלכות בית דוד שנקראת ארץ. והשיב הקב"ה רב לך, כמו שהשיב הקב"ה למלאכים כשראו מיתתו של רבי עקיבא, שמחו בתורתו ונתעצבו במיתתו, ואמרו (תהלים קלט יז) לי מה יקרו רעיך אל (סנהדרין ל"ח ע"ב). וכן בכאן שמח בגדולתו שהראה לו כמ"ש את גדלך, ונתעצב במיתתו שאמר את ידך החזקה שנפל בחרב, וקרא על שאול גם כן מה יקרו רעיך אל, לכן אמר אשר מי א"ל דייקא, אשר יעשה כמעשיך שמלך ראשון של ישראל ידין אותו במדת הדין הקשה, כמ"ש וכגבורתיך שהשיב הקב"ה למשה שתוק כך עלה במחשבה לפני כנ"ל (מנחות כ"ט ע"ב), כן בכאן השיב רב לך לידע דבר זה, ואל תוסף עוד דייקא, כי בפרשת אמור אל הכהנים השיב הקב"ה גם כן באותו עניין, לכן אמר בכאן עוד בדבר הזה דייקא שהוא ספר של אדם הראשון, עלה ראש הפסגה והראה לו אור הגנוז מסוף העולם ועד סופו: